אייל דוד מספר על ההשתלה שבדרך – פוסט מתעדכן

בלילה האחרון חזרתי מהשתלת שיער אצל דוקטור זריאן, ותיעדתי את התהליך לטובת המתעניינים הבאים.
המצב האישי שלי היה דילול משמעותי בקדמת הראש שקרה יחסית מהר בעקבות הפסקת שימוש במינוקסידיל אחרי תקופה ארוכה. חודשים של שימוש אח”כ לא הצליחו להחזיר את המצב הקודם, והתחלתי להתעניין בהשתלות.
הייתי מאוד מהוסס, ולקח לי הרבה זמן להחליט איפה הייתי עושה, במידה והייתי עושה. ורק אחר כך המשכתי להתלבטות אם בכלל יש לי את האומץ לעשות כזה דבר.
ראיתי המון תוצאות בקבוצות השונות, ובסירטוני יוטיוב. המון תוצאות מוצלחות, בהמון מרפאות שכבודן במקומו מונח. עושר אינסופי של תוצאות מעולות, מאינספור מרפאות שמאוד הקשו על ההחלטה.
קודם כל היה לי ברור שאני הולך על טורקיה. שמעתי טיעונים כנגד זה שטכנאים עושים את ההשתלה בטורקיה, ולא רופא. זה לחלוטין לא היה חיסרון בעיניי. אני לא רוצה רופא לבצע פעולה של מיומנות שנרכשת בעבודה קשה וימיומית. אני רוצה את חמשת הטכנאים שעובדים יום יום מבוקר ועד ליל על ראשים וצוברים מיומנות מקצועית.
ולגבי בחירת המרפאה, אצל זריאן פשוט לא הצלחתי למצוא ביקורות שליליות. לפחות לא באחוזים כמו שראיתי אצל אחרים. לכולם יש הצלחות וכשלונות, אבל פה, הרגשתי בטוח יותר.
יצרתי קשר עם גל, ומהשיחה הראשונה היה ברור לי שנגמרו כל הלבטים. יש פה אבא ואמא להכל. הסברים מפורטים, מענה לכל שאלה, ליווי מלא, והכל בקלילות שעשתה את התהליך לכיף. ולא, אני לא מגזים. הצטרפתי למשלחת וקיבלתי חוויה שבאמת נהנתי ממנה.
אשתף בפוסטים הבאים תיעוד מכל יום בתהליך, בתקווה שיעזור לבאים אחריי להבין מה עומד בפניהם בכל יום ויום.
בינתיים, פשוט רוצה להגיד תודה ענקית לכל מי שהיה מעורב:
גל – שהדריך, תמך, ליווה והיה זמין למענה בכל רגע ורגע. ולמעשה היה מי שהצליח להפיג את החששות שלי.
לצוות הליווי הטורקי:
מוחמט – שליווה אותנו במקום, עקב אחרי המצב שלנו, ונתן מענה לכל שאלה, גם בנושא ההשתלה והמצב, וגם בנושאי הלוגיסטיקה.
סיזר – המדריך הטורקי דובר העברית הרהוטה שגרם לנו להרגיש בבית, ודאג לטיפול מסור ואכפתי, שאין לי מילים לתאר כמה אני מעריך.
המשתילים והאחיות המדהימים שעבדו עלינו שעות על גבי שעות, עבודה מדוייקת ורצופה, עם סבלנות אינסופית, והכל עם חיוך שהעביר את הזמן בכיף גדול.
וכמובן לד”ר זריאן שעומדת מאחורי המכונה המשומנת הזו.

יום ראשון בטורקיה – נחיתה עד תחילת ההשתלה.

זו הייתה הפעם ראשונה שלי בטורקיה, והטיסה הייתה קצרה משציפיתי. כשעה וחצי, וכבר התארגנו לנחיתה. ביציאה משדה התעופה עמדו אינספור נהגים עם שלטים, בינהם זיהיתי את השלט שגל שלח לנו בוואטסאפ.
מרגע זה, היינו בידיים של הצוות הטורקי, שדאג לנו לכל מה שהיינו צריכים.
הנהג הוביל אותנו לרכב, וזה היה המפגש הראשון שלי עם שאר חברי הקבוצה.
חבר’ה צעירים ומצאנו מיד שפה משותפת. שיחות היכרות ראשוניות עד שהרכב מתמלא, ויוצאים לדרך.
מספר דקות אל תוך הנסיעה, הנהג אסף את סיזר, המלווה המקומי דובר העברית הרהוטה שבעבר גר מספר שנים בחיפה. שיחות בעברית, הסברים בעברית, הכי בבית שיש.
הופתענו שנוסעים ישר למרפאה ולא למלון, והוסבר לנו שזה בשביל למקסם את ימי ההשגחה לאחר הטיפול.
נסיעה קצרה ואנחנו במרפאה, פוגשים גם את מוחמט המלווה הטורקי ואת גל.
לקחו לנו מספר מבחנות דם, לבדיקה ולהכנת טיפול PRP ראשון (פלזמה המופקת מהדם, ומוזרקת לאיזור המושתל בשביל לספק הזנה לזקיקים המושתלים).
ההקדמה הסתיימה מהר, ומשם לבית קפה, לארוחת בוקר מפנקת על חשבון המרפאה, עד שיחזרו תוצאות המעבדה.
לאחר הארוחה (ממליץ על אומלט הגבינה), סיזר ומוחמט לקחו אותנו אחד אחד לפגוש את זריאן וגל.
תחת מיקרוסקופ נבדקו הזקיקים באיזור התורם, להבין את סוג הזקיקים הנמצאים – סינגלים, דאבלים, טריפלים וכו’ (זקיקים עם שערה אחת, שתיים, 3 ויותר) ואת עובי השיער, בשביל לתכנן את כמות השיער שיש לקחת, אל מול שטח ההשתלה.
זריאן שירטטה את קו השיער בהתאם למבנה שרירי המצח, ואת איזורי ההשתלה, כשגל איתנו במקום, לחוות דיעה ולתמוך.
הסתיימו ההכנות, ומכאן ללתחילת ההשתלה – בפוסט הבא

פוסט #2

יום ראשון בטורקיה – הוצאת הזקיקים.

אחרי שסיימתי את עיצוב הקו אצל ד”ר זריאן, המלווים לקחו אותי לחדר ההשתלה. פגשתי שם את חלק מהצוות שהולך ללוות אותי לאורך כל היום. חבר’ה צעירים וחייכנים, שהתחילו מיד בשיחת חולין קלילה, שהסיחה את הדעת מזה שאוטוטו הם הולכים לקצור לי שיער מהראש.
הצוות עזר לעלות על המיטה, כשהראש כלפי מטה, והתחילו בהרדמה.
בחרתי לעבור את הניתוח לא סדציה(זריקת טשטוש), כך שהרגשתי את זריקות ההרדמה. זריקות מרובות בכל השטח התורם, מאחורי ומצידי הראש. בהתחלה כאב של מחט, כמו כל זריקה, אבל מהר מאוד ההרדמה התחילה לטשטש את הזריקות הבאות. לקראת הסוף, המרדים מחדיר את המחט בנקודות שונות, לחפש מקומות בהם עדיין יש כאב, ולחזק שם את ההרדמה. באותו הרגע זה נראה כמו תהליך ארוך, אבל הסתבר שזה היה החלק הקצר בטיפול.
ברגע שהמרדים אישר שהכל בסדר, הגיעו לעבוד על הראש המשתילים והאחיות. שאלו אותי להעדפתי במוזיקה, אבל מבחינתי הכל זורם.
לצלילי מוזיקה מקומית שמעט הזכירה את המוזיקה בארץ, התחילו בעבודה. מכשיר שעושה רעש מאיים הרטיט את הקרקפת בכל פעם שחתך סביב זקיק. בקצב זריז המטפל חתך איתו זקיקים בפיזור אחיד מסביב לכל הראש, כך שהאיזור התורם לא יראה דליל או פגוע וישמור על אחידות. ככה, נגיעה אחרי נגיעה בראש, זמזם המכשיר כשהוא חותך וחותך זקיק אחר זקיק, שהמטפל השני אוסף אחד אחד לסטריפים שהונחו בצלחת פטרי.
הוצאת הזקיקים הייתה ארוכה. שכיבה על הצד, על הגב, והצד השני, בשביל להגיע לשיערות מכל הראש. רעשי ניסור, נוזלי חיטוי מטפטפים, וכשהעזתי להציץ – ספוגים אדומים מחומר חיטוי ודם. אבל כל זה, ללא כאב. זמזום המכונה שמתרגלים אליו ועייפות, זה כל מה ששמתי לב אליו באותו הרגע.
הספקתי לצפות בסדרות, ולנמנם מספר פעמים עד שהצלחות התמלאו.
הזמן שלקח לפעולה הזו ברור. לכאורה רק לשלוף זקיקים. אבל הבצוע צריך להיות מדויק אם רוצים לקבל תוצאה יפה בחלק התורם.
הוצאת הזקיקים עוברת ללא כאב. העייפות מהטיסה שיחקה לטובתי, ובכלל לא הייתי מרוכז במה שקורה.
תחבושות על האיזור התורך מאחורי הראש ובזקן, הפסקה קלה לארוחת צהריים, התאוששות קלה ובחזרה לניתוח – בפוסט הבא.

פוסט #3

יום ראשון בטורקיה – השתלת הזקיקים.
באופן מפתיע, זה דווקא החלק היותר פשוט בהשתלה.
נכנסים לחדר מנוסים משלב הזקיקים. הפעם שוכבים על הגב בצורה טבעית ונוחה, ורק נשאר להעביר את הזמן. האחות המקסימה דאגה להביא לי את הטלפון כשהשתעממתי, לכסות בשמיכה כששמה לב שקצת קר. וזה אפיין את כל החוויה. צוות שדואג לך, אנשים שבאמת אכפת להם ממך, ולא רק מהטיפול או מהכסף. חווית שירות שזרה לי לחלוטין, כישראלי חשדן.
ההשתלה עצמה הייתה DHI. מעין עט-מזרק שננעץ בקרקפת ומייצר חור, אליו הוא משחיל את הזקיק. חור וזקיק באותו הרגע, בניגוד ל FUE, שם מחוררים את כל הראש, ואחכ מכניסים את השיערות לחורים המוכנים מראש.
3000 לחיצות מזרק השתלה, בנקודות המדויקות, בזויות הנכונות. פעולה ארוכה מאוד, בזריזות ידיים של משתיל שהיה מקצוען אמיתי.
שני חברי צוות ממלאים את המזרקים בזריזות מופלאה, והמשתיל מכוון לנקודה המדוייקת בהה הוא רוצה את השיערה, שוב ושוב, 3000 פעם.
מיומנות הצוות, עם הידיים היציבות, המדויקות והזריזות, השאירו אותי בהשתאות. באיזשהו שלב אפילו הרמתי את מצלמת הטלפון וכיוונתי לצוות, בשביל להתרשם מצורת העבודה, ומה אני אגיד לכם, זכיתי. פשוט זכיתי.
שעות על גבי שעות של עבודה, פרקים על גבי פרקים של סדרות בנטפליקס, עד שזה נגמר.
יום אחד. בבוקר נחתתי, ובערב, אני כבר אחרי ההשתלה. בלי זמן לחששות, או התלבטויות. רק הגענו, וזה כבר מאחורינו.
איזור 9 בערב, ואני האחרון מהמשלחת שעדיין במרפאה, מטושטש מיום ארוך. אחות יפיפייה ומדריך מקסים נשאו את התיקים שלי, ותמכו בי עד למשרד של זריאן, כשאני נכשל כישלון חרוץ בניסיונות להדוף שוקולדים מכל חבר צוות שנתקל בי בדרך.
מגיע למשרד, מתיישב מול ד”ר זריאן, וגם היא שולפת שוקולד.
במשרד, עברתי הדרכה קצרה על הכדורים והמשך הטיפול, ובחזרה למלון. סיזר המדריך דובר העברית ליווה אותי למלון, עשה עבורי את הצ’ק אין, ועזר עם התיקים.
הגעתי לחדר, מפנק במלון 5 כוכבים. סופסוף מנוחה, ולא סתם מנוחה. מנוחה עם הסיפוק שאחרי!

פוסט 4 – יום שני בטורקיה

אחרי שינה על כרית צוואר, מתעוררים לבוקר הראשון שלנו כמושתלים.
הראש עטוף בתחבושות מהניתוח של אתמול, ואנחנו נראים לא משהו בכלל
מהמרפאה שלחו לנו וואטסאפ שמודיע על בדיקת קורונה ב 9 בבוקר בלובי של המלון.
קצת מביך לרדת למטה כשאנחנו נראים ככה, אבל ברגע שמגיעים לבדיקה, אנחנו כבר לא לבד. 5 חברי משלחת, ועוד שניים מהמשלחת הקודמת. לא מרגישים מוזר בכלל, ואפילו מריצים כמה בדיחות על המראה. אין מחיר ביטחון והנוחות שמשרה הקבוצה.
משם לארוחת בוקר במלון. צוות המלון כבר רגיל לראות בכל יום את המושתלים, ושוב הכל עובר בכיף עם חברי המשלחת, שסופסוף יש זמן באמת לשבת איתם ולדבר.
בהמשך היום מגיעה ההסעה למרפאה. מחליפים לנו את התחבושת בסרט ראש שחור שאמור למנוע מחומרי ההרדמה לרדת לנו לפנים, וזהו בחזרה למלון.
חצי יום חופשי למנוחה. חלק נסעו לבקר בקניון, אבל אני הייתי עם אלה שהעדיפו לחזור למלון ולנוח.
לוקח קצת זמן להתרגל לסרט שלוחץ לנו על הראש. ובינתיים הראש התנפח ממש. הייתי מוטרד ושלחתי הודעה עם תמונה למרפאה. אמרו שהמצב תקין, והנחו אותי לקחת מנה כפולה מהכדור שמוריד את ההרדמה.
ככה, יום בלי שום דבר מיוחד. בדיקת קורונה, הסרת תחבושות ומנוחה.
פה כבר מבינים שתכלס, זה מאחורינו.
שכל הסיפור היה יום אחד, ממש לאחר הנחיתה.
מפה והלאה, נשאר רק לנוח.

יום שלישי ואחרון בטורקיה.

עברו שני לילות מאז ההשתלה, ומתעוררים בבוקר כמושתלים מנוסים.
כבר בלי התחבושות, רק סרט שצריך לשים בבוקר, והכל נראה בסדר.
ב 13:00 יקחו אותנו להדרכות לגבי המשך הטיפול במרכז ההשתלה, ועד אז, יום חופשי.
אחרי ארוחת הבוקר במלון, לקחנו מונית לקניון סמוך. עד כדי כך הרגשנו בנוח עם איך שאנחנו נראים בשלב הזה, שנסענו להסתובב חופשי בקניון.
במרכז ההשתלות, גל, המלווה הישראלי, נתן לקבוצה הדרכה על המשך הטיפול. החפיפות, הורדת הגלדים, התקשורת עם המרפאה בכל התקופה הקרובה, להמשך ביקורת, ובכלל המשך התחזוקה.
משם המשכנו לחפיפה ראשונה ע”י האחיות. אוירת סיום, ביום שעובר בכיף גדול.
חזרנו למלון, והזמנו “דונר קבב” ממקום מומלץ ברשת. מבחינתי זה היה פשע להיות בטורקיה, ולא לטעום שווארמה מקומית. אבל למרות שהיא הייתה טעימה, זה לא היה ברמה של הארץ. לא הגיעו עם המנה לא טחינה ולא עמבה, והלאפה הייתה קטנה ולא מפוצצת כמו בארץ . לעומת הלאפה, הפיצות של יום קודם היו מעולות, להן אני באמת אתגעגע.
ואם זה נשמע מוזר שבביקורת השתלה אני עסוק בלאפה, זה כי אחרי 3 ימים, ההשתלה כבר לא במרכז, ומה שמעניין זה למה לעזאזל אין פה טחינה ועמבה. ולמה לא היה לי השכל לצאת בלילות הקודמים לחפש מקום אותנטי לאכול בו.
ערב, הסעה לשדה התעופה.
הגענו עם ראשים מגולחים, מנוקדים ועטופים בסרט. נשמע קצת לא נעים, אבל היינו קבוצה גדולה מהמשלחת, ובשום רגע לא הרגשנו אי נעימות.
במטוס היו עוד כמונו, כאלה שחזרו מהשתלות שיער במקומות אחרים, ומנותחים פלסטיים עטופי תחבושות, שנראו כאילו עכשיו יצאו מהניתוח.
שעה וחצי במטוס, ואנחנו שוב בארץ הקודש, בדרך הבייתה, בחזרה לחיים הרגילים שלנו.

לילה ראשון בבית

יום שישי בבוקר, ואני מתעורר בבית. לא להאמין שרק לפני שלושה ימים, עליתי על מטוס, והיום כבר הכל מאחוריי. כיף להתעורר שוב בבית, ועוד יותר כיף לדעת שזהו, זה מאחוריי. אין יותר התלבטויות, אין “אולי” ואין “מה אם?”. הכל עדיין מכוסה גלדים, אבל מהגלדים מבצבצות השיערות שהושתלו, ונותנות קצת אינדיקציה לגבי הפוטנציאל, ו.. וואלה, אני מרוצה  החוויה הייתה מטורפת, וחסר לי… חסר המלון, הארוחות עם החברים, צוות המרפאה. לא ציפיתי מהליך רפואי שיהיה כיף, אבל באמת שנהנתי. בשבועיים הקרובים נצטרך להקפיד על כדורים בבוקר ובערב, פלוס חפיפות עדינות וקרם לחות. כל החומרים סופקו במרפאה מיד אחרי ההשתלה, ואין יותר מה לעשות. פשוט להקפיד על ההוראות, ולחכות.

הגלדים ישארו איתי 11 יום לאחד ההשתלה, עוד שבוע נוכל להוריד אותם לפי הוראות המרפאה, ולראות איך באמת ההשתלה תיראה, כשהזקיקים יתחילו שוב בצמיחה.

11 יום לאחר ההשתלה, הסרת גלדים.

עברו 11 יום מאז ההשתלה, והגיע היום המיוחל – יום הסרת הגלדים.

4 שעות עם קרם לחות על כל הראש, ניגוב החומר עם פד לח, והקסם לפנינו… כל האיזור המושתל נקי ומלא שיער. סופסוף אפשר לראות איך באמת זה הולך להיראות כשהשיער המושתל יתחיל בצמיחה המחודשת.

פוסט #7- חודשיים וחצי לאחר ההשתלה, טיפול prp ראשון. 

בשלושת השבועות הראשונים השיער נראה חזק ויציב, והייתי משוכנע שאני הולך להיות בין ברי המזל הבודדים שלט חווים נשירה. אבל מהר מאוד התחלתי לשים לב לשיער המושתל נושר.  למעט שיירות בודדות ששרדו, חזרתי למצב הקודם.  בבחינה מדוקדקת במראה הצלחתי לשים לב לנקודות שחורות קטנטנות, שיערות חדשות שמתחילות לצמוח.  אחרי חודשיים חצי נראה שכל מה שהיה אמור לנשור, כבר נשר, והאיזור המושתל מתחיל להתנסות בשיער דליל, שבמהלך השנה הקרובה אמור להפוך צפוף ומלא יותר.  כרגע אני לפני טיפול prp, על מנת למקסם את כמות הזקיקים שיקלטו, ו… שיהיה לנו בהצלחה