נשירת שיער והתקרחות הן בעיות אסתטיות שכיחות, אולם הן מטרידות גברים ונשים רבים ועשויות להתגבר אם לא מטפלים בהן. הרפואה המודרנית מציעה שיטות טיפול שונות, המסייעות בהתמודדות עם נשירה מוגברת של שיער ובהצמחה של שיער חדש, בהן צריכת תרופות או תוספים תזונתיים, שימוש בתכשירים חיצוניים, הזרקה של חומרים שונים או השתלת שיער.
שיטת הטיפול הנפוצה ביותר לעצירת הנשירה והצמחה מחודשת של שיער היא שימוש בתרופות פינסטריד (פרופסיה) או דוטסטריד (אבודרט). תחילה, שתי התרופות יועדו לטיפול בתסמינים של הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית, שכן הן חוסמות את האנזים 5-אלפא-רדוקטז, שאחראי לפירוק הטסטוסטרון ל-5-אלפא דיהידרוטוסטרון – DHT – ההורמון שאחראי להגדלתה של בלוטת הערמונית. עם זאת, מלבד הפגיעה בערמונית, רמות גבוהות של DHT נודעות כגורמים הפוגמים בתהליך תקין של צמיחה שערות על הקרקפת. בשל כך, ולאחר עריכת מחקרים רבים, נמצא כי חסימת האנזים 5-אלפא-רדוקטאז, המונעת את ייצור ה-DHT, מאטה התקרחות אצל גברים, ולפעמים אפילו מסייעת בהאצה של תהליכי צמיחה של שיער חדש. מחקרים שביקשו להשוות את שתי התרופות מצאו כי האבודרט יעילה יותר – הן מבחינת היקף צמיחת השערות החדשות, הן מבחינת קצב הצמיחה – משום שהיא חוסמת את שלושת סוגי האנזים 5-אלפא-רדוקטאז.
נוסף לכך, שיטת טיפול שנעשתה פופולרית בעשורים האחרונים היא שיטת ה-PRP (או PRF). הטיפול מבוסס על הזרקה של תרכיז PRP – פלזמה עשירה בטסיות (platelet-rich Plasma) – אל זקיקי השיער בקרקפת. הפלזמה העשירה בטסיות מיוצרת מדמו של המטופל באמצעות תהליך הנקרא “סירכוז”, שבמהלכו מופרדת הפלזמה מתאי הדם האדומים. הטסיות המצויות בתרכיז מפרישות חומרי גדילה, מאיצות תהליכי ריפוי וחלוקת תאים ומעודדות היווצרות של כלי דם חדשים. הזרקה של התרכיז לרקמות שונות מגבירה את תהליכי הגדילה באזור ומאיצה תהליכי ריפוי, ולכן מדובר בשיטה טיפולית יעילה להתמודדות עם התקרחות ולעידוד צמיחה מחודשת של שיער. בדומה לטיפול ה-PRP, בשנים האחרונות נכנס לשימוש טיפול חדשני להתמודדות עם התקרחות, “הדור החדש של PRP”, שנקרא PRF (platelet-rich fibrin). פיברין הוא חלבון בלתי-ממיס המשתתף בתהליכים של קרישת דם, ומיוצר, בין היתר, בעקבות פעולתן של טסיות הדם.
מלבד נטילת תרופות או טיפול באמצעות PRP ו-PRF, תוכלו להשתמש בשיטה של טיפול חיצוני באמצעות תכשירים שונים. תכשיר קונבנציונלי ונפוץ הוא מינוקסידיל: תמיסה הנמכרת ללא מרשם רופא, ואשר נמצאה כאפקטיבית בטיפול בנשירה עודפת של שיער. החומר הפעיל בתכשיר מרחיב את כלי הדם וכך משפר את זרימת הדם, מגרה את זקיקי השיער, מחזק את השערות הקיימות ומאיץ צמיחה מחודשת של שיער. חוץ מתכשיר זה, תוכלו להיעזר גם בשמן זרעי דלעת או בשמן מנטה, אשר נודעים כחומרים טבעיים המסייעים בהצמחת השיער. שמן זרעי הדלעת עשיר בפיטוסטרולים, שהם מולקולות אורגניות אשר חוסמות אנזימים בקרקפת, בהם גם האנזים 5-אלפא-רדוקטאז. בדומה לתרופות המוכרות, השמן מוריד את רמת ה-DHT בגוף ותורם להפחתה של נשירת השיער מהקרקפת. כמו כן, מחקרים הוכיחו כי מזונות העשירים בפיטוסטרולים תומכים בצמיחה מחודשת של שיער. לעומת שמן זרעי הדלעת, פעולתו של שמן המנטה דומה לפעולת המינוקסידיל – שכן הוא מרחיב את כלי הדם ומשפר את זרימת הדם בסביבת זקיקי השיער, וכך תורם להגברת רמות החמצן באזור, מה שפוגם בייצור ה-DHT. כמו כן, השמן ידוע בשל יכולות החיטוי והניקוי החזקות שלו, אשר מתגברות על זנים שונים של בקטריות ופטריות המפריעים לצמיחה תקינה של שערות חדשות. שני השמנים מתאימים לשימוש מקומי וחיצוני ואת שניהם – ממש כמו את המינוקסידיל – תוכלו למרוח על הקרקפת (שימו לב כי יש למהול את השמנים בשמני בסיס ולא למרוח אותם ישירות על העור).
עוד שיטה להצמחה של שיער חדש היא נטילה של תוספי תזונה וצריכה תקינה של רכיבים תזונתיים. נודע כי מזונות המכילים ברזל, ויטמין E, ויטמינים מקבוצה B ואומגה 3 הם מזונות המעודדים צמיחה מחודשת של שיער על הקרקפת – לכן, תוכלו לצרוך באופן קבוע מזונות כמו שיבולת שועל, אבוקדו, עלים ירוקים, אגוזים, זרעי פשתן, גזר וגרעיני דלעת. נוסף לכך, תוכלו לצרוך את שמן זרעי הדלעת שהוזכר מעלה כתוסף תזונה. גם דקל ננסי עשוי לתרום למאמצים שלכם בהצמחת שיער: ייתכן כי הוא חוסם את האנזים 5-אלפא-רדוקטאז וכך תורם לעצירה בנשירת השיער. תוכלו לצרוך אותו כתמציות נוזליות או כפירות יבשים.
שיטה נוספת, וכנראה היעילה ביותר, היא השתלת שיער. ההליך הכירורגי מבוסס על הסרה של זקיקי שיער מאזור אחד בגוף והשתלתם באזור המקריח. לרוב, זקיקי שיער מהאזור האחורי של הקרקפת מושתלים באזורים הדלילים בשיער. מאחר שמדובר בהליך המבוצע על-ידי מומחים ואשר מבוסס על שימוש בשיער של המטופל, השתלות שיער יוצרות מראה טבעי ולא דורשות התחייבות ארוכת-טווח (בשונה מנטילת תרופות, שימוש בתכשירים או צריכת תוספים תזונתיים).
