פינסטריד, הנמכרת תחת שמות מסחריים שונים כמו פרוסקר ופרופסיה, היא תרופה המיועדת לטיפול בהתקרחות אצל גברים. התרופה מיועדת להגברת הצמיחה של שיער הראש ולמניעה של נשירת שיער באמצעות חסימה של האנזים 5-אלפא-רדוקטז – האנזים שאחראי על המרת הטסטוסטרון ל-DHT (דיהידרוטוסטרון). רמות גבוהות של DHT עשויות לפגוע בצמיחה התקינה של שיערות על הקרקפת, ולכן פגיעה בתהליך הייצור של ה-DHT משמעותה עצירה (או לפחות האטה) של התקרחות אצל גברים – ולעתים אף שיפור והאצה של תהליכי הצמיחה של השיער החדש.
אמנם פינסטריד נכנסה לשימוש כתרופה למניעת ערמונית מוגדלת, אך התבררה עם השנים (ובאמצעות מחקרים רבים) כתרופה יעילה גם למניעת התקרחות. בהקשר זה, התרופה, הנצרכת בבליעה של כדור אחד ביום, נמצאה כתרופה אפקטיבית ביותר. מחקרים הראו כי היא מאטה נשירת שיער אצל כמעט 100% מהגברים הצורכים אותה, ומשפרת את צמיחת השיער אצל יותר ממחציתם.
מחקרים רבים נערכו בעולם במטרה לבחון את יעילותה של התרופה לאורך זמן, ורובם הגיעו לתוצאות ולמסקנות דומות. באחד המחקרים, אשר בחן את יעילות הפרופסיה לאחר חמש שנים, נמצא כי אצל 90% מהגברים שהשתתפו במחקר ואשר צרכו את התרופה באופן קבוע לאורך השנים נבלמה נשירת השיער או נרשמה צמיחה מחודשת. כמו כן, אצל מחצית מהמשתתפים הודגמה צמיחה משופרת של שיער הקרקפת. למרות זאת, אצל 10% מהמשתתפים נרשמה החמרה במצב ההתקרחות הקיים.
אף שנראה כי מדובר בתרופה בטוחה לשימוש, יעילה במיוחד ובעלת תוצאות מרשימות, ניכר כי בשנים האחרונות הולכות ומתרבות הטענות נגדה בשל תופעות הלוואי שלהן היא עשויה לגרום. רוב הטענות מתמקדות בשינויים ההורמונליים שהתרופה מביאה להם ובהשלכות שלהם על התפקוד המיני של הגבר: ישנם מחקרים שונים שמראים כי צריכה קבועה של התרופה לאורך שנים עשויה להוביל לירידה בחשק המיני, לכשל זקפתי (אימפוטנציה) ולירידה בנפח הזרע. כמו כן, נטען כי שימוש קבוע בתרופה עלול להוביל לדיכאון ולהפרעות בקצב הלב. עם זאת, חשוב לציין כי מספר הגברים אשר דיווחו על קיומן של תופעות לוואי בעקבות צריכת התרופה הוא מזערי. נוסף לכך, לא מדובר בתופעות לוואי בלתי הפיכות.
נוסף לכך, ישנם הטוענים כי התרופה פוגעת בפוריות. מחקר אשר בחן את הסוגיה מצא כי ספירת הזרע של גברים הצורכים פרופסיה יורדת, אולם היא מתאזנת לאחר הפסקת הצריכה. בשל כך, מומלץ לגברים לא לצרוך פרופסיה במהלך התקופה שבה הם מנסים להיכנס להיריון. נוסף לכך, נטען כי התרופה, שנועדה במקור לטפל בסרטן, עשויה דווקא להוביל להתפתחות של סוגים אחרים של סרטן הערמונית. עם זאת, חשוב לציין שהממצאים שנויים במחלוקת, וכי יש הטוענים שהקטנתה של בלוטת הערמונית, אשר מתרחשת בעקבות צריכה קבועה של פרופסיה, דווקא מקלה על אבחון מוקדם של סרטן.
למרות המתקפות הביקורתיות נגד התרופה, נראה שהיא זוכה לגיבוי מרופאים ומחוקרים, אשר ממשיכים להמליץ עליה בפני מטופלים ואף צורכים אותה בעצמם. עם זאת, חשוב לזכור שהשפעת הפרופסיה תלויה בצריכה קבועה שלה – וגם ההשפעה המינימלית ביותר מופיעה רק לאחר כמה חודשים (לפחות שלושה) של צריכה יומיומית שלה. אמנם גברים רבים מעידים כי הם מרוצים מאוד מהתוצאות של התרופה, אולם חשוב לזכור שצריכה קבועה (ולמשך כל החיים) של התרופה מייצרת תלות בה, לעומת השתלת שיער, שהיא טיפול חד-פעמי והפתרון המהיר והבטוח ביותר, והיחיד המבטיח קרוב ל- 100% הצלחה. כמו כן, חשוב לזכור שמדובר בתרופה חדשה יחסית, אשר עדיין לא זכתה למחקר מעמיק. אמנם רופאים וחוקרים טוענים כי היא בטוחה לשימוש – אך גילויים חדשים על התרופה ועל תופעות הלוואי שלה עשויים לצוץ בכל רגע ולשנות את מה שהקהילה המדעית יודעת עליה.
